מאמרים ופרסומים

Chronica Horticulturae · האגודה הבינלאומית למדעי הגננות (ISHS) · כרך 53, גיליון 2, 2013

מחסן הבצל Arziki — אחסון בצל יעיל וזול למגדלים קטנים

המחברים: דב פסטרנק, איסקה חוסייני ואורי דרורי.

התקציר: ניז'ר היא יצרנית הבצל השנייה בגודלה באפריקה שמדרום לסהרה, עם כ-800 אלף טונות בשנה, אבל למגדלים שם אין איפה לאחסן את היבול. במחסנים המסורתיים, שבנויים מקורות עץ וקש, כ-60% מהבצלים נרקבים בתוך חצי שנה. התוצאה היא שכל היבול נמכר בתוך חודש עד שלושה מהקטיף — בדיוק בעונה שבה המחיר בשפל. המאמר מציג את מחסן Arziki: מבנה בצורת איגלו מלבני בוץ בעובי 20 ס"מ, מורם 40 ס"מ מעל הקרקע על רשת מתכת, עם שתי ארובות אוורור בצדדים וארובה שלישית בגג, והמטר העליון צבוע בזפת שחורה. עקרון הפעולה הוא אוורור סולרי פסיבי, אותו עקרון שאורי אימת ניסויית במחקר נפרד: השמש מחממת את לבני הבוץ, האוויר החם נמלט דרך ארובת הגג ומושך אוויר קריר מלמטה, דרך שכבות הבצל שמופרדות זו מזו בקש דוחן. המסה התרמית של הבוץ ממשיכה לשחרר חום גם אחרי השקיעה, ולכן האוורור נמשך אל תוך הלילה.

המסקנות: ארבעה אבות טיפוס הוקמו במחוז אילֶלָה שבניז'ר. אחרי שישה חודשי אחסון נרשם אובדן של 3% במשקל וכמעט אפס ריקבון, לעומת 60% אובדן במחסן מסורתי סמוך. מחיר השק עלה פי תשעה באותה תקופה. מחסן שמכיל חמישה טונות עולה כ-1,000 דולר ומחזיר את ההשקעה בפחות מחצי שנה, מה שהופך אותו למתאים למיקרו-אשראי. מגדל אחד שלא הקפיד על ההוראות, בלי ארובות ובלי קש דוחן, הפסיד 60% מהיבול — ובכך הוכיח שמה שעושה את העבודה הוא עקרון האוורור, לא צורת המבנה.

לקריאת המאמר המלא באתר ISHS, עמודים 12–15 ←

Journal of Environmental Engineering · האגודה האמריקאית למהנדסים אזרחיים (ASCE) · כרך 131, גיליון 5, 2005

אימות ניסויי של אוורור מושרה

המחברים: אורי דרורי, ו. דובובסקי וג. זיסקינד.

התקציר: המאמר בוחן דרך לאוורר מבנה בלי מאוורר ובלי חשמל, על בסיס הסעה טבעית בלבד. תעלה חיצונית שצמודה למבנה סופגת קרינת שמש ומתחממת, האוויר שבתוכה עולה, ובכך נוצרת זרימה שמושכת אוויר דרך המבנה כולו. הבדיקה לא נעשתה במודל מוקטן אלא במבנה בגודל מלא — קרוואן מגורים — עם מדידות טמפרטורה ומהירות אוויר בשטח, לצד סימולציות תלת-ממדיות במודל טורבולנציה סטנדרטי.

המסקנות: המדידות הראו שבמבנה שתוכנן נכון אפשר להשיג אוורור יעיל בשיטה הזאת, גם כאשר שטף החום הנספג נמוך. המשמעות המעשית גדולה: במקומות שבהם אין חשמל זמין, או במבנים שבהם הפעלת מאווררים יקרה מדי, אפשר לתכנן את המבנה עצמו כך שיאוורר את עצמו. זהו הבסיס ההנדסי שעליו נשען מחסן הבצל שתואר במאמר שלמעלה.

לעמוד המאמר בספריית ASCE ←

עבודת ייעוץ · המרכז הלאומי לחקלאות ימית, אילת · הוגשה למו"פ ערבה–נגב, ספטמבר 2000

ניתוח חלופות לחימום מערכת מסוחררת לגידול דגים

המחברים: נעם מוזס ואריק אשכנזי. אורי דרורי השתתף בעבודה כאיש המקצוע לתחום מערכות החימום, וסיפק את אומדני ההשקעה, התפעול והתחזוקה של החלופות שנבחנו.

התקציר: ירידת טמפרטורת המים בחורף עוצרת את גידול הדגים למשך חודשים, ולעיתים אף גורמת לתמותה. העבודה בחנה שבע דרכים לחמם מערכת גידול מסוחררת בחוות הניסיונות עין יהב: מים גיאותרמיים בהזרמה ישירה, מים גיאותרמיים דרך מחליף חום, תנור סולר, משאבות חום, גופי חימום חשמליים, קולטי שמש, וגנרטור המנוצל בשעות תעריף תעו"ז. נקודת התכן שהוגדרה: ארבע בריכות בשטח 360 מ"ר, טמפרטורת מים של 28 מעלות, איבוד חום של 200 ואט למ"ר, 4,604 שעות חימום בשנה וכ-331 אלף קוט"ש אנרגיה נדרשת. כל חלופה נבחנה פעמיים — פעם כשיטה עצמאית, לפי עלות הקוט"ש, ופעם בחישוב שנתי מלא הכולל השקעה, תחזוקה, החזר הון ומערכת גיבוי.

המסקנות: הפער בין החלופות עצום. עלות הקוט"ש נעה בין 0.7 סנט בחימום גיאותרמי דרך מחליף חום לבין 9 סנט בגופי חימום חשמליים — פי שלושה עשר. בחישוב השנתי המלא מדובר בכ-2,200 דולר לשנה מול כ-29,100 דולר. ההמלצה שניתנה: מים גיאותרמיים דרך מחליף חום, בכפוף להסדר עם מקורות שיבטיח רציפות הספקה; ואם זה לא אפשרי — משאבת חום. הזרמה ישירה של מים גיאותרמיים נפסלה באתר הזה משום שהיא דרשה 150 מ"ק מים ביום ולא הייתה דרך לסלק אותם, ובגלל כלור במי הכניסה. ממצא נוסף שראוי לתשומת לב: מסך תרמי משתלם רק כשהאנרגיה יקרה. בחלופות הגיאותרמיות הזולות הוא דווקא הוסיף בין 400 ל-1,300 דולר לשנה במקום לחסוך.